Font Size:
Site Colors:
Accesskey
S - Skip navigation
1 - Home page
4 - Search
Accessibility Statement
Contact us
ליל המדענים 2015 במיגל - אירועי העשור

סדנאות יוגה, מדיטציה, ניתוב לשוני-פיזיולוגי, ציור, מחול - ומוח

21 September, 2015

 סדנת תלת מימד ואשליות אופטיות 

בהנחיית יונתן גל 

בשנים האחרונות כמעט כל אחד קיבל מייל עם תמונות או קישור למצגת ציורי רצפה מרהיבים מרחבי העולם. אנחנו מסתכלים ומשתאים. ללא אמצעים טכנולוגים מתקדמים וללא משקפי תלת ממד... בעזרת גירים, צבעים ומכחולים בלבד נוצר קסם מול עינינו... מה קורה פה??! במפגש לימודי, חווייתי ויצירתי בנושא אשליה אופטית בציור, תוך התמקדות בציורי רצפה תלת ממדיים, ננסה להבין את העיקרון ואף ליצור בעצמנו יצירה תלת מימדית. 

    

 19:00 - 18:00 - מוח, יוגה, מדיטציה והתמקדות

בהנחיית נדב ארד 

 אירוע ארצי בסימן מדעי המוח - ניסוי הקשב ההמוני ומדיטציית קשיבות המונית - מדיטציית קשיבות ארצית לשיפור יכולת הקשב שלכם

 סדנא חוויתית שמטרתה לחקור את השפעות היוגה על המוח והתודעה דרך עבודה של תנועה ונשימה

נחווה את הקשר בין השקטת זרם המחשבות לבין יכולת ההתמקדות של המוח מחקרים מעידים שתרגול מדיטציה קבוע משפיע על המוח, מעלה את שביעות הרצון ומאפשר גמישות רגשית רבה יותר. גם תחושת הרווחה הסובייקטיבית גדלה עם הזמן לתרגול המדיטציה השפעות ניכרות על הבריאות הפיזית, המנטלית והרגשית. הפחתת תחושת הלחץ והמתח, יכולת טובה יותר להתמודד עם משברים, שינוי הגישה לחיים, יצירת יותר ריכוז ומיקוד - הם רק חלק מיתרונות המדיטציה. מאמר זה סוקר את המחקרים השונים, ישנים וחדשים יותר, המוכיחים יתרון נוסף של המדיטציה - השפעתה הישירה והמיטיבה על המוח ניתן לראות בחלק מהמחקרים, כי ככל שאנו מעמיקים בתרגול המדיטציה, פעילות האונה שמאלית במוח הולכת ומואטת. אונה זו היא ה"מפטפטת" ללא הרף, דואגת, יוצרת את תחושות הלחץ והמתח. המעבר לפעילות ערה יותר של האונה ימנית בזמן התרגול, זו האחראית בין השאר ליצירתיות, לתחושה של איחוד עם הטבע והסובב אותנו, ליכולת לחיות בהווה, מביא עם הזמן לאיזון גם מחוץ לתרגול המדיטציה. חשוב לזכור שאין אונה אחת חשובה יותר מהשנייה. שתיהן חשובות, בדיוק כמו שיד ימין חשובה כמו שמאל, ולהיפך. לכל אחת תפקיד שונה. מעניין שבין שתי האונות נמצא אזור המקשר ביניהן, הנקרא כפיס המוח (corpus callosum). כפיס המוח מורכב מקבוצה של יותר מ-200 מיליון תאי עצב. בדיוק כמו האדם המחפש את קו האמצע ואת ההרמוניה בין האגו שלו לאני האותנטי, כך גם במוח! החלק שמתעורר ומתפתח הוא החלק המקשר בין האונות. תרגול ממושך של שנים יביא ליכולת מעבר טובה יותר בין האונות וייצור קשרים חדשים ביניהן. זהו קשר יפה בין העולם הפנימי-רוחני לעולם הגשמי.

 

   20:00 - 19:00 - סדנת NLP - ניתוב לשוני - פיזיולוגי 

 

בהנחיית אסף שביט

האם היית רוצה לקבל גישה ולתקשר עם תת המודע שלך? לו הייתה לך אפשרות לתכנת את תת המודע ולהשפיע באופן ישיר על הבריאות שלך, על מערכות היחסים שלך, על ההישגים שלך? האם היית עושה "חישוב מסלול מחדש"? מהם המרכיבים הייחודיים של המחשבה שלך וכיצד ניתן לייצר שינויי במרכיבים הללו? כדי לקבל את התוצאות הרצויות בעבורך, כל אלה ועוד בסדנה מרתקת זו.

 

ניתוב לשוני פיזיולוגי

באנגלית : Neuro-linguistic programming 

זוהי שיטה המציעה מגוון טכניקות פסיכולוגיות שמטרתן שיפור התקשורת עם המערכות הנוירלוגית והלשונית ורתימתן לתוצאות הרצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין אישית והתוך אישית. השיטה פותחה בארה"ב בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי בסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי, אף שהיא איננה מוכרת כבעלת תוקף מדעי ואמפירי. (ויקיפדיה)

לשיטה הגדרות רבות והיא כוללת תהליכים מגוונים הנעזרים בחלק המוחי (נוערלוגי), הלשוני (לינגויסטי) והתכנות (האופן בו מאורגן המידע במוח)

עצבי - פיזיולוגי (תהליכים נוירלוגים במוח שתפקידם לקלוט שדרים מכל החושים -ראייה,שמיעה, מישוש, ריח וטעם - ולעבדם ולתרגמם לחוויות.

לשוני בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים המבוטאים בתקשורת מילולית ניתן לזהות את הפעילות המוחית.

תכנות - ניתוב ניתן לארגן את תוצאות הניתוח של הפעילות (N) והלשונית (L) ולבנות לפיהם תכנית טיפולית ׁׁׁ(P) התכנית תורכב משלבים ותכלול הגדרות מטרות ותכנון הדרכים להשגתן  

  20:00 - 21:00 - חמשת המקצבים: מוזיקה תנועה ומוח. המוח וביטויו במוזיקה ותנועה

בהנחיית רותי קריק - "עולם המוסיקה"

חמשת המקצבים  היא שיטת ריקוד, המחברת אותנו לגוף ולנשמה. דרך ריקוד המקצבים השונים, אנו לומדים עולם ומלואו על עצמנו ועל החיים. כל מקצב (זרימה, סטקטו, כאוס, לירי ודממה) מחבר אותנו למצב הוויה שונה (יצירתיות, עשייה, שחרור, קלות ונוכחות) וריקוד המקצבים ברצף, מחבר אותנו למעגל החיים, בקלות ובחופש חדשים ומתחדשים. 

המוח הרוקד למעשה, ריקוד הוא התעמלות למוח... כמובן, הוא נושא בחובו גם את כל היתרונות של פעילות גופנית, אך מחקרים מראים שהריקוד, באופן מיוחד,  עוזר גם לשמור על חדות המוח.  

המוח הוא כמו שריר, שאנו חייבים להפעיל כדי לשמר את תקינותו. ככל שיש יותר קשרים/מעברים סינפטיים במוח, כך הוא בריא יותר. כאשר אנו רוקדים, אנו מפעילים באופן טבעי,  אזורים רבים בשני חצאי המוח, ומגדילים ומחדשים את הקשרים בין הנוירונים. מחקרים מראים שריקוד תכוף מקטין באופן משמעותי את הסיכוי לדמנציה, (באופן ניכר יותר מפעולות כמו קריאה, כתיבה, פתרון תשבצים, נגינה או פעילויות גופניות אחרות כמו ריצה, הליכה, טניס או שחייה). 

באופן מפתיע, כאשר אנו רוקדים, אנו משפרים גם תהליכי חשיבה כמו – למידה, זיכרון ויצירתיות. 

למוסיקה עצמה יש השפעה מרפאת עלינו – היא משנה את המבנה הכימי במוח, מגדילה את ייצור והפרשת הדופמין ונוטה להפעיל את האזור במוח האחראי על תחושת העונג . כאשר אנו שותפים פעילים במוסיקה ע"י ריקוד, ההשפעה על המוח היא כמובן גדולה יותר וכוללת אזורים נרחבים ביותר במוח (כמו אלו האחראיים על התנועה, שיווי המשקל, הקואורדינציה, זיכרון, למידה, יצירתיות ועוד...). כך אנו באופן טבעי ומהנה, מרפאים את הגוף והמוח ומחזירים את ההרמוניה לגוף. דניאל לויטין, ד"ר לפסיכולוגיה - חוקר מוח, מוסיקאי ומפיק מוסיקלי , כותב שרק בעת החדשה הופרדו המלים ריקוד ומוסיקה. לפני כן, ברוב התרבויות, היו שתיהן מילה אחת. (ניתן לראות זאת אצל תינוקות, שבאופן טבעי, זזים למשמע מוזיקה. [1])

ממבט על, נראה שהריקוד מתחבר למהות של כל הדברים החיים – תנועה/זרימה וקצב ודרכו ניתן להתעמקבחוכמות החיים האלו בהנאה. אבל יותר מכל, הריקוד בכלל וריקוד חמשת המקצבים בפרט, מחבר אותנו לאינסוף האפשרויות שאנחנו, לחיות כאן ועכשיו, ומזכיר לנו שהמוח החושב נוצר לשימושנו ולא אנחנו לשימושו...

היתרונות הבריאותיים של ריקוד:

מניעת התקפי הלב

מניעת דיכאון

טיפול יעיל בסכרת, פרקינסון, אוסטיאופורוזיס ומחלות רבות אחרות  

התגברות מוכחת על מצבי חרדה

מניעת דמנציה או דחייתה בקרב קשישים

העלאת רמות הכולסטרול הטוב והורדת הכולסטרול הרע

הורדת לחץ הדם    

הקלה על כאב פיסי ומועקות רגשיות ונפשיות

שיפור בתנועה, קורדינציה ושיווי המשקל

שיפור סיבולת לב-ריאה

 

מבחינת המוח:

מעלה את אספקת החמצן למוח.

עוזר ביצירת סינפסות/קשרים חדשים בין התאים במוח. (ככל שיש יותר קשרים/מעברים במוח, כך אנו מתפקדים טוב יותר)

מגביר את ייצור והפרשת הדופמין

משפר תהליכי למידה, זיכרון ויצירתיות  



[1] לויטין טוען שתינוקות תופשים את המרחב והסביבה באופן יותר פסיכדלי מכפי שאפשר להעלות על הדעת; כל החושים שלהם בגיל הינקות הם מקשה אחת; הם רואים צלילים, חשים אותם פיסית ואף מסוגלים ליצור קשרים אסוציאטיביים בין טעמים למנגינות. מיעוט מהבוגרים ממשיכים לחוות אלמנטים מסוימים של התופעה, הנקראת סינסתזיה גם בבגרות.  

 

 

 

  

Students

Post-graduate and post-doctoral research training

Researchers

Laboratories and research projects

Business

Business opportunities and technology transfer